- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
בג"צ: מינוי "כאילו" סגן שר הממלא את פונקציות השר - מוסד הקרב לתום דרכו
לפסק הדין בעניין ההסתדרות הרפואית בישראל נגד ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו
בג"צ דחה את עתירת ההסתדרות הרפואית כנגד מינוי סגן שר הבריאות במעמד שר, תחת מינוי שר בריאות, אך קבע, כי ההחלטה למנות סגן שר ב"כאילו", הינה החלטה הנמצאת על גבול מתחם הסבירות, וכי מוסד זה של מינוי סגן שר במעמד שר, הינו מוסד הקרוב לתום דרכו.
העותרים טענו, כי ההחלטה שלא למנות "שר בריאות במשרה מלאה" במשרד הבריאות סותרת את חוק יסוד: הממשלה, וכי מן ההסכם הקואליציוני עולה שראש הממשלה לא יתפקד בפועל כשר בריאות, ואילו סגן השר, בשל מוגבלות סמכויותיו הפוליטיות והסטטוטוריות, לא יוכל להעביר שינויים ורפורמות ולמלא כהלכה את התפקיד הנועד לשר, תוך שהאוצר ישתלט על הנעשה במשרד הבריאות.
העותרים דרשו כי בג"צ יורה על מינוי שר בריאות במשרה מלאה.
המדינה טענה, כי הן על פי הדין הן על פי הפרקטיקה הנוהגת, רשאי ראש הממשלה למלא תפקידי שר שונים, ומינוי סגני שרים אינו מותנה בשאלה אם מעליהם שר שזה כל תפקידו, או ראש הממשלה המכהן גם כשר.
השופט רובינשטיין קבע, כי אכן קשה להניח, כי ראש הממשלה יוכל להתמסר למשרד הבריאות באופן שאחריותו לא תהא נומינלית בלבד אלא תקבל תוכן של ממש, אך מבחינה פורמלית, ההחלטה למנות סגן שר במעמד שר מצויה בגדרי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה - אם יקוימו הללו כדבעי בפעולתו של סגן השר, ולכן אין טעם להתערבות בג"צ.
כדברי השופט: " מוסד "סגן השר במעמד שר" ראוי שיחלוף מן העולם. לא כל שכן, שעה שלא הוצג כל אילוץ אמיתי מאחריו [...]נראה כי המוסד של "כאילו", של סגן שר הממלא את פונקציות השר עד קצה גבול היכולת הפורמלית כשהשר המכהן הוא ראש הממשלה, להבדיל מסגן שר במתכונתו הבסיסית, הוא מוסד הקרב לתום דרכו..."
השופט מלצר התייחס לחוק יסוד: הממשלה הנוכחי, אשר בניגוד לחוק הקודם, לא נקבעה בו בהוראה ברורה וחד-משמעית, כי ראש הממשלה יכול שיכהן גם כשר הממונה על משרד, וקבע, כי ניתן לפרש זאת, כאיסור על ראש הממשלה לכהן במקביל כשר לתקופה של יותר משלושה חודשים, אך מאידך ניתן לומר כי העובדה שכהונה מקבילה לא נשללה במפורש משמעה שהדבר מותר לכאורה.
לאור זאת, קבע אף הוא כי בעת הזו, לא קיים טעם משפטי להתערבות בהחלטה למנות סגן שר בריאות.
- ב"כ העותרים: עו"ד אורנה לין, עו"ד תמר וינטר-קמר
- ב"כ המשיבים: עו"ד דנה בריסקמן, עו"ד אלי כהן-קגן
לפסק הדין בעניין ההסתדרות הרפואית בישראל נגד ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
